כותבים על פרודקט,
AI וחווית משתמש

בתחילת המילניום, כאשר מעטים מאוד שמעו על המושג 'חוויית משתמש' ומעטים יותר ידעו להגדיר אותו, הם כבר היו שם - ראלי צור ואבירם צור, בעלי TZUR - UX Design לאפיון ועיצוב חוויית משתמש. איך הם פרצו את הדרך בתחום ה-UX בישראל ומה מאפיין את השוק כיום.

המושג עיצוב חווית משתמש (UX) זוכה היום להוקרה בחברות ישראליות מובילות. מנהלים בכירים כבר הפנימו את הקשר בין עיצוב הממשקים הדיגיטליים של מוצריהם ובין השגת המטרות העסקיות. יתר על כן, הם מבינים שאת עיצוב חווית המשתמש לא עושים "על הדרך" או באמצעות חברה לבניית אתרים, כיוון שהנושא מחייב חשיבה אסטרטגית ו-know how של מקצוענים...

פרסונליזציה דינמית היא לא טרנד עיצובי. היא שינוי תפיסתי.
היא מחייבת אותנו להסתכל על המשתמש לא כעל יעד סטטי, אלא כישות משתנה. ואל השאלה המוכרת של המעצבים “איך זה נראה?” מצטרפת אחת חדשה -“איך זה מגיב?”.

בעשור האחרון, עיצוב חוויית המשתמש עבר מהפך. ממרחב שנבחן לפי מדדים פונקציונליים בלבד – נוחות, פשטות, בהירות – הפך התחום לשדה שבו עקרונות של אתיקה, נגישות וקיימות מקבלים משקל שווה, ולעיתים אף מכריע. השאלה כבר אינה רק "איך לגרום למשתמש להבין את הממשק?" אלא "מה הממשק מעביר על ערכי המותג, על ההשפעה החברתית של הפלטפורמה, ועל מקומו של האדם בתוכה?"

בשבועות האחרונים נכנסה לתוקף רגולציית ה - EU AI Act. מדובר באחד המהלכים המשמעותיים ביותר שנעשו באירופה בתחום הבינה המלאכותית, והוא לא פונה רק למהנדסי אלגוריתמים או צוותי משפט. להפך, הוא מכוון בדיוק אלינו: אלו שמעצבים, מאפיינים ובונים את חוויית המשתמש...

המון ארגונים עדיין נשענים על מערכות Legacy. הם רוצים להכניס AI — אבל לא רוצים לפגוע במה שכבר עובד. השאלה היא לא האם להטמיע בינה מלאכותית, אלא איך לעשות את זה בלי לשבור את ה-UX.
במאמר החדש שלנו אנחנו מפרקים את הדילמה ומציעים מודל יישומי, בארבעה שלבים.

אחת ההנחות הרווחות בעולמות ה-UX היא שככל שצוות מכיר טוב יותר את המוצר – כך ההחלטות שלו מדויקות יותר. אך מה אם דווקא עומק ההיכרות הזה הוא הגורם המרכזי להחמצות בתהליך?

ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, הציפייה היא שהממשקים יבינו אותנו טוב יותר, יתאימו את עצמם לצרכינו, וידעו להגיב בצורה אינטואיטיבית – עוד לפני שנבקש. וזה בדיוק האתגר: כיצד גורמים למערכות להבין משתמשים באופן דומה לאופן שבו אנשים מבינים זה את זה?

אחת הבעיות המרכזיות במערכות הללו היא חוסר הוודאות, היבט שמאפיינים ומעצבים מנסים להפיג לרוב באמצעות ניתוחים, כלים וחיזויים. אך לעיתים, במקום לנסות לחזות דברים, ניתן להביט על חוסר הוודאות גם כהזדמנות ליצירת חוויית משתמש טובה יותר. במאמר זה אנו עוסקים בשאלה - כיצד יכול אפיון מערכות מורכבות להשתמש בחוסר הוודאות ככלי אסטרטגי ליצירת מערכות גמישות ומעשירות יותר?

בדיוק כפי שאורגניזמים חיים מתפתחים, מתאימים את עצמם לסביבה ומשתנים עם הזמן, כך גם מערכות מורכבות מצליחות – הן מתאימות את עצמן לשינויים בצרכי המשתמשים, בטכנולוגיה ובסביבה העסקית. לחשוב על חוויית משתמש כעל מערכת חיה זו לא רק מטאפורה - זו גישה שעוזרת להבין כיצד ליצור מערכות גמישות, דינמיות, ואפקטיביות לאורך זמן. במאמר זה אנו בוחנים את העקרונות המאפשרים למערכות מורכבות "לחיות" ולהתפתח יחד עם המשתמשים שלהן.

האם AI יוכל להחליף את אנשי המקצוע גם בתחום חוויית המשתמש, וליצור חוויית משתמש מותאמת וטובה יותר מאשר מאפיינים ומעצבים אנושיים. האם ניתן יהיה להסתמך על אלגוריתמים ונתונים כדי ליצור חוויית משתמש אופטימלית, או שיש עדיין מקום לחשיבה יצירתית אנושית בתחום זה?

בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים, המידע נגיש לכל אחד, בכל מקום ובכל זמן. אולם, לצד יתרון זה ניצב גם אתגר משמעותי וחשוב ביותר – מיגור תופעת החדשות המזויפות (Fake News), המופצות במהירות רבה דרך פלטפורמות דיגיטליות, לעיתים מתוך כוונה להשפיע על דעת הקהל, לפגוע במוניטין של אנשים וחברות, או לקדם אג'נדות פוליטיות...

פלטפורמות מוזיקה, כדוגמת Spotify ו- Apple Music משקיעות משאבים רבים בתכנון ושיפור האלגוריתמים המכוונים את המלצות השירים ורשימות ההשמעה בפלטפורמה. אלגוריתמים אלה, נחשבים לעיתים רבות כמיומנות טכנית, המתבצעת בקפידה על ידי מהנדסים, מנתחי מערכות ומומחי Big Data. אולם, כאשר צוללים לתוך מאפייני המורכבות האנושית, מגלים כי ההיבט המשמעותי ביותר בתכנון האלגוריתם, הוא דווקא לא זה שקשור לצד הטכני...

במציאות הדינמית המשתנה ועם התפתחותן של טכנולוגיות מתקדמות, שילובה של בינה מלאכותית (AI) בתהליך יצירתם של מוצרים דיגיטליים, מערכות מורכבות, אתרים ואפליקציות, סולל דרכים חדשות ומציע פרדיגמות יעילות לטיפול בדילמות UX/UI...

האם אי פעם הלכתם לאיבוד בשיר או ביצירה מוזיקלית, שבויים לחלוטין בקצב ובזרימה של המוזיקה? התחושה הזו, של היסחפות על ידי יצירה מוזיקלית כתובה היטב, היא בדיוק מה שחווית משתמש מעולה שואפת להשיג. כן, חווית משתמש, המזוהה לעתים קרובות עם היבטים פונקציונאליים פרקטיים כמו ניווט, Layout, כפתורים, קישורים וכדומה, חולקת הקבלות מפתיעות עם מוזיקה...

אפיון ועיצוב חווית משתמש (UX), בבסיסם, שואפים ליצור אינטראקציה טובה יותר בין המשתמש לבין הממשק, כזו שהיא אינטואיטיבית, מהנה, ולא פחות חשוב- מניעה לפעולה. אולם, במקרים מסוימים, נחצה הקו הדק שמפריד בין הנעה לפעולה, שמעודדת את המשתמש לבצע פעולה חיובית ובעלת ערך עבורו, לבין מניפולציה, שגורמת למשתמש לבצע פעולה מבלי שהיה מודע לחלוטין לכל השלכותיה...

בנוף המשתנה ללא הרף בעולמנו, אי ודאות הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו היומיומיים. מאירועים גלובליים ועד לאתגרים אישיים, התחושה המתפשטת של חוסר יכולתנו להבין מה צופן המחר, מחלחלת אל ההתנהגויות שלנו ומשפיעה גם על האינטראקציות הדיגיטליות שלנו. הבנת ההשפעה הזו על התנהגות המשתמשים היא בעלת חשיבות עליונה בגיבוש אסטרטגיית חווית המשתמש יעילה באפליקציות, אתרים ומערכות.

חווית משתמש כוללת היבטים רבים שבאים לידי ביטוי באינטראקציה שבין המשתמש לממשק (אתר, מערכת או אפליקציה). בדומה לאינטראקציה שבין אדם לסביבה או לאדם אחר, לאינטראקציה שבין המשתמש לממשק המשתמש יש שני ממדים עיקריים: ממד מנטלי, ששם דגש על ההיבטים השכליים של האדם וממד רגשי, שמתייחס לתחושות ולרגשות שהוא חווה.

במציאות התחרותית של ימינו, שיפור יחס המרה (Conversion Rate Optimization) הוא נושא קריטי וחשוב לכל מנהלת או מנהל מוצר. יחס המרה גבוה למעשה "מאשר" לנו שהמוצרים הדיגיטליים, האתרים והאפליקציות שלנו, מעבר ליכולתם למשוך משתמשים רבים, מצליחים גם להניע אותם לבצע את מה שקיווינו מלכתחילה – רכישה, יצירת קשר, פנייה וכדומה, או במילים אחרות - מצליחים "להמיר אותם" ולהפוך אותם ללקוחות...

הנעה לפעולה (Call to Action) היא נושא עשיר ומורכב שנוגע לדיסציפלינות רבות. אלפים רבים של מחקרים והרים של ספרים ומאמרים נכתבו בנושא החשוב והמורכב הזה, שמנסה להתחקות אחר התנהגותנו האנושית, לנתח אותה לפרטי פרטים ולקבוע במידה גבוהה של סבירות מה ישפיע עלינו יותר ומה פחות, מה יגרום לנו להיענות או לא להיענות להצעה כלשהי ומדוע במקרים מסוימים נכונותנו לפעול תהיה גבוהה הרבה יותר מאשר במקרים אחרים...

המושג "חווית משתמש" הפך בשנים האחרונות לסוג של באז. כולם מדברים על חווית משתמש, כולם חושבים על חווית משתמש וכולם מבינים את החשיבות של חווית משתמש. אבל בסקר מקיף שערכנו לאחרונה בקרב גורמים שונים, גילינו שלא כולם מצליחים להגדיר מהי חווית משתמש, או מדויק יותר לומר – כל אחד מגדיר את חווית המשתמש פחות באופן "מתודי" ויותר באופן "רגשי"...

התפתחותם המטאורית של תחום ה- UX וה- UI בעשור האחרון הובילו באופן טבעי לביקוש רב לקורסי UX/UI שונים ומגוונים, שלעתים רבות קשה להבין את ההבדלים ביניהם. שמות הקורסים גם הם יכולים לבלבל. מה ההבדל בין קורס UX לקורס UX/UI? האם מומלץ ללמוד קורס שמשלב הכל (גם UX וגם UI) או שעדיף להתמקד בקורס UX...?

משחר הימים חווה העולם משברים כאלה ואחרים - משברים כלכליים, ביטחוניים, בריאותיים או משברים משולבים, כמו משבר הקורונה הנוכחי, שהתחיל כמשבר בריאותי (עם התפשטותו של הנגיף), ובמהירות מסחררת גרר לתוכו גם משבר כלכלי שפוגע בעולם כולו. מצב הרוח ירוד, אנשים מסוגרים בבתיהם, התקשורת הבינאישית נפגמת, וההשפעה השלילית מורגשת על כלל ההיבטים של חיינו, אישיים ועסקיים כאחד...

עיצוב אפליקציות מובייל הוא הטרנד החדש-ישן. חברות רבות מעוניינות בעיצוב ופיתוח אפליקציות מובייל, מאפיינים ומעצבים מעוניינים לעסוק בעיצוב אפליקציות מובייל (אולי כי זה יותר עכשווי ויותר מגניב) וגם המשתמשים, אלה שבסופו של דבר אמורים ליהנות מאפליקציית המובייל, נראה שהנכונות שלהם לקבל אפליקציות מובייל חדשות...

יש לכם רעיון לסטרטאפ? חשבתם על אפליקציה מגניבה? על מוצר שיכול לחולל מהפך בתהליכי העבודה בחברות או מוצר טכנולוגי חדש לחברת הייטק? רגע... לפני שאתם רצים קדימה, כדאי שתחשבו על אפיון ובנייה של דמו לממשק המשתמש (UI) של המוצר, או בשפה הרווחת פרוטוטייפ (Prototype).

הגיע הרגע. החלטתם לחדש או להקים אתר אינטרנט, אפליקציית מובייל, מוצר או מערכת. עשיתם תהליך מסודר, ערכתם מחקר מקדים, בחרתם חברת UX מתאימה, הגדרתם במדויק את המטרות ואת לוחות הזמנים, ומלאי ציפייה והתרגשות יצאתם לדרך...

אפיון חווית משתמש (UX Design) ועיצוב ממשק משתמש (UI Design) מציבים אתגר לא פשוט. לאורך התהליך מעורבים גורמים לרבים, עולות תהיות שונות, אבל בעיקר נשאלת השאלה: האם ממשק המשתמש שאפיינו ועיצבנו בעמל כה רב ישיג את המטרות העסקיות? כדי לענות על השאלה הזו, עלינו להעמיד את ממשק המשתמש במבחן...

לאורך שנות פעילותנו הרבות כחברת פרויקטים בתחום ה-UX וה-UI, וכחברה אשר מסייעת ללקוחותיה בגיוס מעצבי (UX/UI Designer) UX/UI במסגרת פעילות ההשמה שלנו UX Jobs, נתקלנו בלא מעט לקוחות שהתלבטו בשאלה האם כדאי לעבוד עם חברת עיצוב UI UX חיצונית או האם להעדיף גיוס של מעצב UX/UI פנימי שיעבוד בחברה...

היום כבר ברור שאפיון חוויית משתמש במובייל אינו מותרות. בין אם מדובר באתר אינטרנט, אפליקציה או מוצר, סביר להניח שכ- 50% מהשימושים (ובמקרים מסוימים אף הרבה יותר) נעשים באמצעות המובייל – זה מיידי, זה נוח, זה נייד – זה מתבקש. בעולם נהוגות כיום מספר גישות מובילות של איפיון ועיצוב למובייל, שאפשר לפעול על פיהן, כל אחת מהן עשויה להתאים או לא להתאים במקרים שונים. מהן הגישות השונות ומהי הגישה המומלצת?

חברות רבות מגייסות לשורותיהן אנשי מקצוע שונים ומגוונים הקשורים לעולם חווית המשתמש. אמנם רבות מהחברות הללו מחפשות "מומחה" אחד שידאג לכלל ההיבטים הקשורים לחווית המשתמש בחברה (לרבות אפיון חווית משתמש, עיצוב חווית משתמש, בניית הממשק, כתיבת הטקסטים וביצוע מבחני שימושיות), אולם לא מעט חברות הבינו בשנים האחרונות כי פיצול תחומי המומחיות השונים למספר תפקידי משנה, הינו חשוב והכרחי...

מבחן A/B כשמו כן הוא – אמצעי סטטיסטי שמטרתו לבחון מהי האופציה העדיפה מבחינה עסקית, מבין שתי אלטרנטיבות שונות, ביניהן אנו מתלבטים. מהם היתרונות בביצוע מבחן A/B, כיצד מתבצע המבחן בפועל וממה צריך להיזהר כדי להימנע ממסקנות שגויות?

אחרי התלבטויות רבות, נפל דבר, והחלטתם לגייס מעצב חווית משתמש לחברה.
מצוין. חווית משתמש היא כמובן נושא חשוב וכל מה שיכול לעזור לכם לשפר אותה באתרים, אפליקציות מובייל או מוצרים דיגיטליים, חשוב ומבורך. כעת מתעוררות השאלות – מאיפה מתחילים? איפה מוצאים מעצב UI UX מעולה? איזה סוג של מעצב חווית משתמש אנחנו מחפשים?

השאלה אם להשתמש בצבעים בשלב אפיון חווית משתמש מתעוררת שוב ושוב בקרב העוסקים בתחום, בין אם בקרב מאפיינים בחברות UX/UI או בחברות מוצר ובין אם בקרב תלמידים לאפיון חווית משתמש...

בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית ומבורכת בתחום ה- UX, אשר תורמת רבות לשיפור חוויית המשתמש באתרי אינטרנט, מערכות ואפליקציות, מגבירה את המודעות של חברות ואנשים לתחום, ויוצרת הזדמנויות תעסוקה חדשות, מגוונות ומרתקות...